שחיית פעוטות עם תמר

בטח! הורה אחד נכנס עם הקטנטן.ה למים, והשני נשאר בחוץ, עוזר בהתארגנות לפני ואחרי, מצלם ומתמוגג.

תיאום ציפיות. חשוב להסביר שהולכים לחוג בבריכה ושיהיו עוד ילדים, להגיע מוקדם כדי ללבוש בגד ים בנחת, ואם יש שיעור שקודם, לצפות בו. להתכונן לכך שנכנסים למים ולמה שצפוי לקרות, להיכנס באופן הדרגתי, לתת חיזוק חיובי, ולא ללחוץ.

כמה שרוצים! היופי בבריכה הוא שהילדים גדלים עם השיעורים ולהפך, ככה שאף פעם לא נמאס. כל גיל מאופיין בשלב התפתחותי אחר, והיתרונות שאפשר להפיק מהמים משתנים בהתאם. עם הגיל, החוג הופך למשמעותי גם בפן החברתי: הילדים מזהים אחד את השני ומחכים כל שבוע לשיעור.

לרוב בגיל הזה התינוקות מחזיקים בעצמם את הראש ומסוגלים להרים אותו באופן נינוח מעל המים, מערכת החיסון מתפתחת, וגם יכולת ויסות הטמפרטורה בגוף.

גיל 5–6 אידיאלי ללימוד שחייה. רק אז הילדים מפתחים את הקואורדינציה, החוזק הפיזי של חגורת הכתפיים (להרים את הראש לנשימה), יכולת קשב ופנאי ללמידה, וגם, מבחינה רגשית, לשחרר ולהיות עצמאיים במים. אני מאמינה שכל דבר בזמנו, ולכן עד גיל 5 השיעורים מתמקדים בהרגלי מים והכנה לשחייה.

לא. השיעורים מתקיימים בבריכה טיפולית שבה איכות המים טובה ורמת הכלור הקשור נמוכה. אפשר לגמרי להתנגב, להתלבש, ולחכות לטקס המקלחת בערב.

כדאי להכין מראש מגבת וכפכפים ממש ביציאה מהבריכה, גם להורה וגם לקטנטן.ה. לפני השיעור, לדאוג שיש טיטול ובגדים נוחים להחלפה במקום נגיש. להיות מוכנים עם בקבוק או נשנוש, כי לרוב הקטנים יוצאים מהשיעור רעבים ועייפים.